SHANTAJCI PARADOXU -- PROF. AUMANN

bs"d

Israilli Nobel odullu bilim adami Profesor Yisrael Aumann'in yazmis oldugu bir makaleyi elimden geldigince kisaca ve serbestce tercume ediyorum.

Makalenin asli (Ibranice) icin bu mesajin sonuna inin.

ARAP ULKELERI ILE PAZARLIK -- SHANTAJCI PARADOXU

Reuven ve Shimon icinde $ 100.000 bulunan bir valizin oldugu bir odaya sokulmuslar ve onlara ikisi arasinda bu parayi paylasmalari halinde paraya sahip olabilecekleri soyleniyor. Sadece bu paylasim gerceklesirse paraya sahip olabilecekler.

Rasyonalist Reuven bu guzel firsati gorur ve Shimon'a hadi gel her birimiz $ 50.000 alip yola cikalim . Ama Shimon'un kafasi hic o yonde degil. "Sen para hakkinda ne dusunursun bilmiyorum ama ben $ 90.000'den bir kurus eksik almam . Eger razi degilsen ikimiz de bes bir kurus almadan eve gideriz , hic umrumda degil."

Kulaklarina inanamayan Reuven Shimon'un kalbine konusmaya karar verir " gel kardesim bak ikimizin de bu paraya ihtiyaci var , ikimiz de istiyoruz. Gel yari yariya esit olarak bolusup evimize gidelim." Shimon hic orali degil " ya 90-10 ya da hic, sen karar ver artik bu benim son teklifim."

Reuven'in sinirleri tepesine cikiyor ve neredeyse Shimon'un suratinin ortasina okkali bir tane gecirmek uzere. Ama kendini toparliyor ve rasyonelce tartmaya basliyor durumu. Shimon % 90'uzerine hakki oldugundan emin , razi edemeyecegim , buradan da bir kurus almadan cikmak istemiyorum . Kendine ceki duzen veriyor , valizden $ 10.000 lik banknotlari aliyor ve Shimon'un elini sikip utanc icinde odadan cikiyor...

Bu senaryo "oyun teorisinde" "shantajcinin paradoxu" olarak gecer. Ortaya cikan paradox rasyonal Reuven'in sonucta olaydan en fazla elde edbilecegine inandigi durum ile cikabilmek icin en rasyonal olmayan sekilde davranmasi. Bunun arkasinda yatan mantik Shimon'un kendi konumu hakkinda gosterdigi kararlilik ve inanci , Reuven'in elde edbilecegi maximmum olarak minimum ile yetinmeye razi olmasina sebep oluyor.

ARAP - ISRAIL CATISMASI

Arap devletleri ile Israil arasindaki iliskiler de bu paradox uzerinde yol almakta. Arap ulkeleri her hangi bir pazarlik ortaminda kendi isteklerini buyuk bir kararlilik ile one surerken hic bir sekilde bir adim dahi geri atmamaktalar ve bu kararliliklarini Israil'e iletmeyi cok iyi biliyorlar. Caresizlikten Israil odadan elinde hic bir sey olmadan cikmamak icin onlarin bu isteklerine boyun egiyor. Buna en guzel ornek Suriye ile senelerce araliklarla gizli veya acik olarak suregelen gorusmeler . Suriye en bastan hic bir sekilde Golan tepelerinden bir milimetre dahi vaz gecmeyeceklerini kesin bir sekilde belirttiler. Israil tarafi Suriye'nin bu kararliligi ve inancini o kadar sindirmis bir vaziyetteki , bugun toplumsal gorus dahi Suriye ile yapilabilecek pazarliklarin baslama noktasi olarak Golan'dan cekilmeyi kabulleniyor , tum bu sinirlarin geri cekilmesi ve startejik yuksekligi kaybetmemizin tehliklerini bilmemize ragmen.

COZUM

"Oyun teorisi"ne gore Israil Arap tarafina karsi konumunu kuvvetlendirmek icin  tutumunda bazi degisikleri gerceklestirmek zorunda :

A- Anlasma yolundan vaz gecmeye hazir olmak.

Israil'in siyasi tutumu her ne pahasina olursa olsun Araplar ile bir anlasmaya varma zorunlulugunu hissetmesi ve boyle bir anlasmanin olmamasinin dayanilmaz , kabul edilemez bir durum oldugudur. "Shantajci paradox"unda Reuven odadan ne pahasina olursa olsun elinde bir sey ile cikmak zorunlulugunu o kadar derinden hisediyor ki , gerektiginde eli bos cikmasi gerekebilecegini o kadar hesap disinda birakmis ki sonucta utanc ve buyuk kayip ile elinde bir minimum ile cikiyor odadan. Ayni sekilde de Israil Araplar ile olan pazarligini ,her ne kadar kendi cikarina ters dusse dahi , ayni ruh hali ile yapiyor .

B- Oyunlarin tekrarina onem vermek

"Oyun teorisi"ne gore tek defalik bir vakaya yaklasim ile bir kac kere tekrarlanan ve devam eden vakalara yaklasim farkli olmali. Uzun bir sure devam eden ve tekrarlanan vakalarda iki rakip taraf arasinda bir nevi stratejik denge saglayan bir ortaklik paradoxu ortaya cikmakta. Oyunun uzun vadeli ve tekrarlanarak devam edecegini kavrayan rakipler gelecekte vuku bulacak vakalar icin ve ikisi icin de gelecekte gerceklesebilecek kayip ihtimali yuzunden bugun atacaklari adimlari hesaplayarak bir nevi denge kurarlar. Reuven icinde bulundugu durumu tek defa gerceklesebilecek bir vaka olarak kabul ettigi icin yukarda anlatildigi sekilde davrandi. Eger Shimon'a kendi hakkindan , her seyi kaybetme pahasina dahi, vaz gecmeyecegini bildirseydi , uzun vadede oyunun gidisati cok daha degisik olacakti. Her ne kadar bu ilk vakada odadan eli bos ciksaydi dahi en azindan gelecekte gerceklesecek vakalarda en azindan Shimon da karsisindakinin kararl;iligini gorecek ve ona gore belli bir dengede anlasma yolunu aramak icin calisacakti. Ayni sekilde de Israil bugun icabinda bir anlasmaya varma isteginden vaz gecip catisma durumunun devamini goze alip ilerde gerceklesecek olan pazarliklarda tutumunu , konumunu daha avantajli bir duruma getirmeli.

C- Tutumuna olan inanc (kararlilik)

"Shantajci paradoxu" oyununda beliren bir etken de Shimon'un kendi tutumuna olan inanci ve kararliligi.

Bu inanac ve kararlilik once kendini isteklerinin hakliligi yonunde tam bir inanca bagladigi gibi zamanla rakip tarafin da bu hakliligini kabullenmesine neden oluyor. Sonuc karsi tarafin rasyonal olan isteklerinden vaz gecmesine, kendi pazarliga basladi isteklerinden vaz gecmesin ve durumdan yenik ve ezik bir sekilde cikmasina kadar variyor. Bundan bir kac sene evvel yuksek rutbeli bir subay ile tartismamizda  , subay Golan'dan  bir Baris anlasmasi cercevesinde cekilmemiz gerekliliginin zorunlu oldugunu , cunku Suriye'nin bu topraklari "kadosh" kutsal olarak gordugunu ve hic bir zaman vaz gecmiyecegini soyledi. Ona cevaben  Suriye'nin oncelikle kendilerini sonra da bizi bu kutsallik konusunda inandirdigini aciklamaya calistim. Suriye'nin bu kendini bu hakkina derinden inandirmasi sonucta bizim onlarin yazdirdiklari kurallarla oyuna devam etmemize neden oluyor. Ayni kara ve inanci biz de gosterebilirsek Suriye'nin bizim tutumumuza da kulak vermesini saglayabiliriz.

Her bilim dali gibi "oyun teorisi" de ahlaki ve inancsal degerleri degil iki rakip tarafin ortak bir oyun icindeki davranislarini incelemekte. Israil dusmanlari karsisinda boyle bir oyunda yer almakta. Her oyunda oldugu gibi Arap - Israil oyununda da oyunun kurallarini ve cercevesini belirleyen cikarlar var. Maalesef Israil "oyun teorisi"nde beliren temel kurallardan kaciniyor. Eger Israil bu kurallar isiginda davranmaya baslarsa siyasi ve guvenlik konumunu kesin bir sekilde ilerletecektir.
___________________________________________

not : Ibranice bilenlerin bu calismayi orijinal Ibranice'sinden okumalarini tavsiye ederim. Tercumem serbest ve makalenin ruhunu tam tasimiyor olabilir.

מו"מ עם מדינות ערב – פרדוקס הסחטן


פרופ' ישראל אומן

פרדוקס הסחטן

ראובן ושמעון מוכנסים לחדר קטן שבו מזוודה המכילה שטרות כסף בסכום של $100,000 . בעל

המזוודה מציע להם את ההצעה הבאה: "אני אתן לכם את הכסף שבמזוודה, אבל רק בתנאי

אחד... אתם נדרשים לנהל מו"מ ולהגיע להסכמה על אופן החלוקה שלו. רק כך אסכים לתת לכם

את הכסף".

ראובן הרציונאלי מעריך את הזדמנות הפז שנקרתה בפניו ופונה לשמעון בהצעה המתבקשת: "בא

קח חצי מהסכום, אני אקח את החצי השני, וכל אחד מאתנו ילך לדרכו עם $50,000 ". להפתעתו,

שמעון מרצין את מבטו ובקול נחוש אומר: "תשמע, אני לא יודע מה הכוונות שלך לגבי הכסף,

אבל אני לא מוכן לצאת מהחדר עם פחות מ $90,000- . טוב לך קח, לא טוב לך, מבחינתי ששנינו

נלך הביתה בלי כלום".

ראובן לא מאמין למשמע אוזניו. "מה קורה לשמעון?", הוא חושב לעצמו. "למה שהוא יקבל 90%

מהסכום, ואני אקבל רק 10% ?". הוא מחליט לנסות לדבר על לבו של שמעון. "בא תהיה הגיוני",

הוא מפציר בו. "שנינו הרי באותו המצב, ושנינו רוצים את הכסף. בא נחלוק את הסכום בשווה

ונרוויח שנינו". אך שמעון איננו נראה מוטרד מהסברו המנומק של חברו. הוא מקשיב בקשב רב

לדבריו, ובסיומם קובע בצורה נחרצת עוד יותר: "אין על מה לדבר. 90-10 או כלום, זו הצעתי

האחרונה".

פניו של ראובן מאדימות מכעס. הוא עומד לחבוט בפניו של שמעון, אך מייד נסוג לאחור. הוא

מבין ששמעון נחוש בדעתו לקבל את מרב הכסף, ושהדרך היחידה לצאת מהחדר עם איזה שהוא

, סכום היא להיכנע לסחטנות שלו. הוא מסדר את בגדיו, שולף מהמזוודה שטרות על סך $10,000

לוחץ את ידו של שמעון ויוצא מן החדר במבט מושפל.

מקרה זה מכונה בתורת המשחקים "פרדוקס הסחטן". הפרדוקס העולה ממנו הוא שראובן

הרציונאלי נאלץ בסופו של דבר להתנהג באופן בלתי רציונאלי בעליל, על מנת להפיק את

המקסימום מהמצב הנתון שבו הוא נמצא. ההיגיון מאחורי התוצאה הביזארית הזאת הוא

ששמעון משדר אמינות וביטחון בדרישתו המוגזמת, ובאופן זה הוא מצליח לשכנע את ראובן

להיכנע לסחטנות על מנת להשיג את התוצאה האפשרית הטובה ביותר.

הקונפליקט הערבי-ישראלי

מערכת היחסים המדינית בין ישראל לארצות ערב מתנהלת גם כן לפי עקרונות פרדוקס זה.

הערבים מציגים בכל משא ומתן עמדות פתיחה נוקשות ובלתי סבירות. הם משדרים ביטחון

ואמונה בדרישותיהם, ודואגים להבהיר לישראל כי לעולם לא יוותרו על הדרישות הללו. בלית

ברירה, נאלצת ישראל להיכנע לסחטנות מתוך תפיסה שאם לא תיכנע תצא מן החדר בלא לקבל

דבר. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא המשא ומתן עם הסורים המתנהל בעוצמות שונות כבר

כמה וכמה שנים. הסורים דאגו להבהיר מראש שלא יוותרו לעולם על אף מילימטר מרמת הגולן.

הצד הישראלי, החפץ כל כך בהסכם שלום עם הסורים, הפנים את עמדת הסורים, והיום בשיח

הציבורי הישראלי ברור שנקודת הפתיחה למשא ומתן עתידי עם סוריה חייב לכלול נסיגה מלאה

מרמת הגולן, למרות החשיבות האסטרטגית הקריטית שיש לגולן בהבטחת גבולות ברי הגנה

לישראל.

פתרון הכשל

לפי תורת המשחקים, מדינת ישראל חייבת לעבור כמה שינויים תפיסתיים על מנת לשפר את

מעמדה במשחק המשא-ומתן עם הערבים, ולנצח במאבק המדיני בטווח הארוך:

א. נכונות לוותר על הסכמים – התפיסה המדינית הישראלית מבוססת על ההנחה שחייבים

להגיע להסכם עם הערבים בכל מחיר, שכן מצב של העדר הסכם הוא בלתי נסבל.

ב"פרדוקס הסחטן", התנהגותו של ראובן מבוססת על התפיסה שלפיה הוא מוכרח לצאת

מהחדר עם סכום של כסף כלשהו, ולוּ הקטן ביותר. חוסר היכולת הנפשית של ראובן

לקבל את האפשרות שאולי ייאלץ לצאת מהחדר בידיים ריקות, גורמת לו בהכרח להיכנע

לסחטנות ולצאת מהחדר עם סכום מסוים, אך בבושת פנים וכמפסיד. באופן דומה,

מדינת ישראל מנהלת את משאיה ומתניה מתוך עמדה נפשית שאינה מאפשרת לה לדחות

הצעות שאינן מתאימות לאינטרסים שלה.

ב. התחשבות ב"משחקים חוזרים" – לפי תורת המשחקים, יש להתייחס לסיטואציה חד

פעמית באופן שונה לחלוטין מאשר לסיטואציה החוזרת על עצמה מספר פעמים, שכן

במשחק החוזר על עצמו לאורך זמן, נוצר איזון אסטרטגי הגורם באופן פרדוכסלי לשיתוף

פעולה בין צדדים יריבים. שיתוף פעולה כזה מתרחש כאשר הצדדים מבינים שהמשחק

יחזור על עצמו פעמים רבות, ולכן עליהם לשקול מה תהיה השפעת מהלכים שיבוצעו

בהווה על המשחקים בעתיד, כאשר הפחד מהפסד עתידי מהווה גורם מאזן. ראובן

התייחס לסיטואציה שנקלע אליה כמשחק חד פעמי, והתנהג בהתאם. אילו לחלופין היה

מודיע לשמעון שלא יוותר על החלק המגיע לו גם במחיר הפסד מוחלט, היה משנה את

תוצאת המשחק לאורך זמן. אמנם סביר מאוד שבמשא ומתן הנוכחי הוא היה יוצא

מהחדר בידיים ריקות, אך אם שניהם ייקלעו לסיטואציה דומה בעתיד, שמעון יכיר

ברצינותו וייאלץ להגיע עמו לפשרה. באותו האופן חייבת ישראל לפעול מתוך סבלנות

וראייה לטווח ארוך, גם במחיר של ויתור על הסכם והמשך מצב הלוחמה, וזאת על מנת

לשפר את עמדתה במשאים ומתנים עתידיים.

ג. אמונה בעמדותיך – אלמנט נוסף היוצר את "פרדוקס הסחטן" הוא הביטחון המוחלט של

צד אחד בעמדותיו, במקרה הזה של שמעון. הביטחון המלא יוצר שכנוע פנימי בצדקת

עמדות אלו, ובשלב השני הוא משכנע גם את היריב בצדקתן. התוצאה הישירה מכך היא

רצונו של היריב להגיע לפשרה גם במחיר כניעה בלתי רציונאלית והתרחקות מוחלטת

מעמדות הפתיחה שלו. לפני מספר שנים שוחחתי עם קצין בכיר שטען שחייבים לסגת

מהגולן במסגרת הסדר שלום, מכיוון שמבחינת הסורים מדובר באדמה קדושה וממילא

הם לא יוותרו עליה. הסברתי לו, שהסורים שכנעו את עצמם שמדובר באדמה קדושה,

ולאחר מכן הם שכנעו גם אותנו בכך. השכנוע הפנימי העמוק של הסורים גורם לנו להיכנע

לתכתיבים שלהם. מצב זה ייפתר רק אם נשכנע את עצמנו בצדקת עמדותינו. רק אמונה

מלאה בדרישותינו תצליח לשכנע גם את היריב הסורי להתחשב בעמדותינו.

ככל מדע, גם תורת המשחקים איננה מתיימרת לחוות דעה בנושאים ערכיים ומוסריים, אלא

לנתח אסטרטגית את התנהגותם של צדדים יריבים למשחק משותף. מדינת ישראל משחקת

במשחק שכזה מול אויביה. ככל משחק, גם במשחק הערבי- ישראלי קיימים אינטרסים היוצרים

את מסגרת המשחק ואת חוקיו. לצערנו, מדינת ישראל מתעלמת מעקרונות בסיסיים העולים

מתורת המשחקים. אם תשכיל מדינת ישראל לפעול לפי עקרונות אלו, מעמדה המדיני וממילא

הביטחוני ישתפרו באופן ניכר.